נחום ואח' נ' חנות אלוני-חברת אלוני בע"מ

פסק דין

1.בפני תביעה לפיצויי בגין נזקים ממונים ועוגמת נפש בסך כולל של 30,000 ₪.

2.התובע ואשתו רכשו בחנות הנתבעת מוצרים שונים לשיפוץ חדר השירותים בביתם בסך כולל של 13,983 ₪.

3.המוצרים סופקו לביתו של התובע ימים מספר לאחר ההזמנה אך עקב טעות בהספקה והכיור ומנגנון הדחת האסלה לא סופקו.

4.התובע פנה לחנות וקיבל את הכיור שהזמין וכן מנגנון הדחת אסלה. אך המנגנון שסופק לא התאים למתקן ההדחה. התובע שב ופנה לחנות וקיבל מנגנון אחר שגם לא התאים וכך הלך ושב התובע בסך הכל ארבע פעמים עד שקיבל את המנגנון המתאים.

5.לאחר שהסתיימה התקנת המוצרים לרבות אריחי הקרמיקה ביקרו התובע ואשתו בחנות אחרת" וגילו להפתעתם חרסינות שלטענתם הינם זהות לאריחי הקרמיקה שרכשו מהנתבעת, במחיר זול באופן משמעותי. התובע מבקש השבה בין המחיר ששילם לנתבעת למחיר שהיה יכול לשלם לחנות האחרת וכן פיצויי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו.

6.הנתבעת הציעה לפצות את התובע בגין הטרחה שנגרמה לו בשל מנגון ההדחה בזיכוי בסך של 750 ₪ על מוצריה אך התובע סירב להצעה זו.

7.הנתבעת טוענת כי אריחי הקרמיקה שהתובע מצא בחנות המתחרה הם לא אותם אריחים שרכש אצל הנתבעת, ושממילא מדובר בטעות בכדאיות העסקה דבר שאינו מזכה בביטול העסקה ואינו מגיע גם לכדי הטעיה. התובע לשיטתה של הנתבעת יכול היה להשוות מחירים בטרם הרכישה.

דיון והכרעה:

8.אפתח ואדון בשאלה אם התובע זכאי לפיצויי בשל מחיר האריחים ולאחר מכן אם הינו זכאי לפיצוי בגין שתי הבעיות שהיו באספקה.

אריחי הקרימיקה:

9.התובע רכש אצל הנתבעת 54 אריחים מסוג סינכרו בלנקו איסרטו 20/58 במחיר של 174 ₪ לאריח. לטענתה התובע בחנות אחרת מצא אריחים זהים במחיר של 140 ₪ למטר. לדברי התובע משמעות הדבר היא שהנתבעת מכרה לו את האריחים במחיר הגבוה פי 8 מהמחיר שהיה יכול לקנות אותם בחנות האחרת.

10.הנתבעת טענה כי לא מדובר באותם אריחים שכן היא יבואנית בלעדית של מוצריה ושהאריחים שרכש התובע הם אריחי קישוט שנמכרים אחד אחד ולא על פי מטר מרובע.

11.התובע הציג בבית המשפט אריח דוגמת האריחים שרכש אצל הנתבעת וטען כי לא מדובר באריחי קישוט וכי הם לא נמכרים אחד אחד אלא באריזות של 8 אריחים יחדיו.

12.איש מהצדדים לא הציג בפני את האריחים של החברה האחרת אך התובע הציג הצעת מחיר שקיבל בגין אריחים אלו.

13.בכדי לסבר את האוזן אציין כי התובע לא הוכיח כי מדובר באריחים זהים. יתכן שמדובר באריחים דומים אבל על פי הרשום בהצעת המחיר של החנות האחרת האריחים מכונים "קרמיקה סינכרו רסטו" כינוי שונה מהכינוי שניתן לאריחים שהתובע רכש.

14.העובדה שהתובע לא הציג בפני אריח מהחנות האחרת נזקפת גם היא לחובתו שכן התובע יכול היה לרכוש אריח אחד לשם הצגתו כראיה.

15.עוד יצוין כי התובע טען שלא ניתן לרכוש את האריחים כבודדים אלא רק באריזות של שמונה אריחים. טענה זו נסתרה שכן התובע עצמו רכש 54 אריחים מספר שאינו מכפלה של 8 ומכאן שהיו כמה אריחים שרכש "מחוץ לאריזה".

16.אך אף אם הייתי סבורה שמדובר באותם אריחים ממש לא היה במחיר השונה כדי להוות עילה לדרישה לפיצוי. התובע ממקד טענותיו לענין האריחים בכך שיכל לרכשם במחיר זול יותר את חנות מתחרה. אלא שבחיי המסחר מצב הדברים בו סחורה, ואפילו זהה לחלוטין, נמכרת על ידי חנויות וספקים שונים במחירים שונים, הינה נשמת אפה של התחרות בשוק החופשי.

17.במצב דברים זה, נשאלת השאלה, האם יכול התובע לתלות את האשם באי בדיקת המחירים היסודית על ידו – בזולתו או שמא יש כך רק טעות מצידו של התובע בכדאיותה של העסקה?